טיפים והנחיות למציאת משמר 

 

שימור, שחזור ואתיקות של שימור

 

מקצוע השימור נתפש כיום כמקצוע המבוסס על ממצאים מדעיים, בו המשמר המקצועי משתמש בכישורים טכניים על מנת לשמר מוצג תרבותי.

דרך קבלת ההחלטות במקצוע השימור מבוססת על האוביקטיביות של המשמר, אוביקטיביות המרוסנת על-ידי הידע הטכני, האמנותי וההיסטורי של המשמר ומודעותו לאספקטים הללו. התוצאה היא טיפול שקול ומרוסן.
 

על "טבעו האמיתי" של האוביקט להיות מוגדר, על מנת שמטרות תהליך השימור והטיפול בחפץ יהיו מתואמים עם עקרונות האתיקה המקובלים במקצוע השימור. מטרת אתיקת השימור היא להקנות בסיס מוסרי לכל פעולותיו של המשמר. גישת השימור בת זמננו מושתתת על יסודותיהם של שני אידיאלים: התערבות מינימלית וטיפול הפיך. אלו אידיאלים נוקשים וקשים מאוד ליישום, הלכה למעשה . המושג "התערבות מינימלית" הוא גמיש מדי ונתון לפרשנות עקב השאיפה לטיפול פאסיבי, ואילו ההיצמדות לאידיאל ה"טיפול ההפיך" יכולה לצמצם בצורה קיצונית את הבחירה בחומרים ובאופן השימור. יש לציין כי במקרים רבים תהליך הצלת האוביקט כרוך בפירוק ואפילו בהריסת מרכיבים מסוימים של אותו חפץ. השינוי המתחייב באוביקט, שינוי שהוא חלק בלתי נמנע מתהליך השימור, חייב להיות ברור ונהיר למשמר לפני שתהליך הטיפול מתחיל, על מנת שהמשמר יוכל לשקול שינוי זה כנגד אובדן חלק מהמקוריות ומ"טבעו האמיתי " של האוביקט, תוך התיחסות לאורך החיים של החפץ (sustainability) והאיכויות הסמליות, האסתטיות וההיסטוריות הקשורות באוביקט ובזהותו.

במאות ה-18 וה-19 סבלו רבים מהרסטורטורים של אותה תקופה מביקורת, במקרה הטוב עקב הפרשנות החדשה שהם כפו על ה"כוונה המקורית של האמן", השימוש המקורי והקונטקסט ההיסטורי של האוביקט, ובמקרים חמורים יותר, נטלו לעצמם הרסטורטורים חופש להתעלם למעשה מהעדויות ההיסטוריות הגלומות בתוך האוביקט תוך כדי עבודה. הם הרשו לעצמם לשנות, להשמיט, ליצור מחדש, ואף לזייף ערכים מסוימים של החפץ המקורי על פי טעמם-הם ובהתאם לשיקולים ואילוצים שונים.  [??]

 

כיום, הוגדר מחדש מושג השחזור, והוא מתייחס לפעולות שנועדו לשחזר את המראה האסתטי של החפץ, ערך שהוא בהחלט בעל חשיבות בתחום השימור.

 

"משמרים-משחזרים אינם יוצרים חפצי תרבות חדשים" (הנחיות מקצועיות של  ECCO) ראהhttp://www.wipo.int/export/sites/www/tk/en/folklore/creativeheritage/docs/ecco guidelines.pdf

 

לסיכום, "שחזור" הוא אספקט אחד של תחום השימור – השימור הינו מורכב יותר ומתפרש על תחומים מגוונים יותר, כגון אבחון, תיעוד, ובדיקות מדעיות: מחקר התומך במבנה המקורי של האוביקט, חומרים, טכניקות ותיעוד השינוי אשר התחולל בחפץ לאורך השנים. שימור כולל בתוכו גם טיפול במבנה החפץ ובתנאים הסביבתיים הנחוצים לו למניעת התדרדרות האוביקט בעתיד.

 

הכנסים הבינ"לא הראשונים בנושא שימור מוזיאלי נערכו ברומא בשנת 1930 ושנה לאחר מכן באתונה, בחסות משרד המוזיאונים הבינלאומי של חבר הלאומים (שהפך מאוחר יותר ל-ICOM), ושם נוסחו אמנות השימור הראשונות.  באמנת אתונה (1931) ובאמנת ונציה (1964) נוסחו עקרונות ליצירת מכנה משותף בינל''א. כיום ניתן ביטוי לעקרונות ההתנהלות בתחום באמצעות ארגון המשמרים והרסטוראטורים ... כתוצאה מכך, ארה"ב, אירופה, ואוסטרליה התאחדו בהגדרותיהם את מקצוע השימור והאתיקות הקשורות לו. אף על פי שישראל הכריזה כי תפעל על פי האמנות האירופאיות, עלינו לפתח בעצמנו גישה אינדיבידואלית וייחודית למדינתנו.

 

הנחיות לבחירת משמר

(חלק מההנחיות המפורטות להלן הינן רלוונטיות גם ליחסי אוצר-משמר במוזיאונים)

 

התמחויות:

 

המשמר המקצועי בן-זמננו יתמחה בדרך כלל בטיפול בתחום מסוים של אוביקטים, כתוצאה מההכשרה המעמיקה של מוסדות לימוד שימור מוכרים וכתוצאה מהאופי הטכני/מדעי של מגמות בשימור עכשווי.

דוגמאות להתמחויות שונות הן: ציורי פאנל, רישומים והדפסים מערביים על גבי נייר, טקסטיל, פיסול עץ או מתכת, ריהוט, ספרים נדירים, צילומים, זכוכית או מוצגים ארכיאולוגיים ואתנוגרפיים.

לעיתים המשמר יתמחה בטיפול בחומרים בעלי תכונות דומות, כגון: ספרים ועבודות על נייר, ציורי שמן על בד ועץ, הדפסים ורישומים מהמערב ומן המזרח – אך יש להיזהר ממשמר המתפאר כי הוא מסוגל לשמר חפצים ממדיומים שונים בתכלית, כגון: קלף וציורי שמן, או ריהוט וצילום.

כאשר אתה בוחר משמר לעבודה על אוביקט השייך לך, יש לוודא כי פרטי הכשרתו וניסיונו המקצועי ידועים לךוניתנים לאימות.

 

מקום העבודה:

משמרים יעבדו בדרך כלל עבור מוזיאון, ספריה, אוסף ציבורי ,במגזר הפרטי או שילוב של חלקם. יש לשים לב היכן האוביקט יטופל, ולוודא כי המקום בטוח, מבוטח מפני שריפות, גניבה, הצפה או כל סכנה אחרת, ושהחלל מאורגן כראוי ומצויד כראוי.

 

הכשרה מקצועית וניסיון מקצועי:

שוחח עם המשמר על הנושאים הבאים –

היכן למד וצבר ניסיון

ניסיון עבודה על סוג החפץ אותו אתה מעונין לשמר

האם המשמר קשור לארגון מקצועי לשימור

מכשור וציוד מקצועי בסטודיו

המלצות ודוגמאות ללקוחות קודמים

 

שימור- החוק, אתיקות וסטנדרטים:

 

מקצוע השימור אינו מעוגן בחוק. האגודה הישראלית לשימור פועלת למיסוד הגדרת מקצוע השימור ומיסוד הסטנדרטים של המקצוע בישראל. התקנון של האגודה אימץ את "קוד האתיקות והסטנדרטים" של AIC, וחברי האגודה הכריזו כי הם מקבלים את הסטנדרטים הללו.

 

דו-שיח ואמון:

וודא כי קיימים הבנה ויחסי אמון בינך ובין המשמר.

על המשמר לבחון את האוביקט ישירות, למרות שלעיתים ניתן לבצע הערכה ראשונית באמצעות צילומים טובים.

 

נקודות לדיון בנוכחות האוביקט:

1. ערך אסתטי

2. ערך נוסטלגי, דתי, סימבולי או אישי

3. חשיבות היסטורית ותרבותית, האם החפץ מקורי ואו ייחודי.

4. מצב האוביקט

5. האם תהליך השימור של החפץ ישפיע על השימוש בו.

6. כיצד ההחלטה לטפל או לא תשפיע על גורמי הסיכון של החפץ

7. מטרות הטיפול, אופציות טיפול שונות ותכנון הטיפול מראש

8. מידת ההתערבות ומידת השחזור

9. תיאום ציפיות בין המשמר והלקוח בקשר לטיפול, ייצוב מצב האוביקט, ושיפורים אסתטיים

 

למה לצפות

1. על המשמר להתיעץ עם הלקוח במשך תהליך השימור, במקרה והתעוררו בעיות בלתי צפויות שבגינן יש לשנות את תכנית העבודה שהוסכמה מראש.

2. עלות ולוח זמנים: על המשמר להיות מוכן לדון בסיבה לכל העלויות, ולפרט אותן עבור הלקוח. בררו אם קיימים תעריפים נפרדים לבדיקה והערכה ראשונית והאם עלויות ראשוניות אלו הן נפרדות או כלולות במחיר תהליך השימור. שאל שאלות על ביטוח, תנאי תשלום, משלוח והוצאות נוספות. אצל משמרים רבים נצברות לעתים תכופות עבודות קודמות. שאל אם יהיה צורך להמתין זמן מה לפני שהוא יוכל להתחיל לעבוד על החפץ שלך.

3. תיעוד: על המשמר למסור דו"ח מצב ודו"ח טיפול בסיום הטיפול. על הדו"ח להיות מפורט ולכלול אינפורמציה על החומרים והתהליכים בהם נעשה שימוש. על התיעוד המצולם הבסיסי ביותר לכלול צילום "לפני" ו"אחרי" טיפול מכל זוית של החפץ.

4. וודא שיש בידך המלצות לגבי שימור ותיחזוק החפץ בעתיד.

5. על בעל החפץ והמשמר לשמור העתקים של דו"חות הטיפול והמצב של החפצים שטופלו, למקרה של צורך בטיפול חוזר או משלים.

 

שימו לב:

עבודת המשמר לעתים קרובות אורכת זמן רב ועלותה גבוהה. היזהרו מאלו המציעים טיפול רסטורציה זול ומהיר, אינם מוכנים לדון בפרוטרוט בסוג החומרים ושיטות העבודה שבהם הם משתמשים, ימנעו מהלקוח לראות את החפץ במהלך תהליך השימור.