מהו שימור

שימור הוא מקצוע המתמקד בהגנה על פריטי מורשת תרבותית ובטיפול בהם, במטרה להאט את תהליכי ההתבלות שלהם או לשפר את מצבם ולעיתים אף לשקם אותם. פריטי מורשת תרבותית הם בעיקר יצירות אמנות, מבנים היסטוריים, אתרים ארכיאולוגיים ואוספים מוזיאליים ופרטיים. חשיבותם יכולה להיות היסטורית, כלכלית, תרבותית, אמנותית או רגשית.
עבודת השימור נעשית תחת עקרונות אתיים ברורים ודורשת ידע מקצועי והכשרה מעמיקה בהתאם לתחומי התמחות שונים - שימור של נייר, ציורים, טקסטיל, מתכות, עץ, מבנים וכן הלאה.

קרדיט צילום: יוליאנה ניקולאבה, משמרת טקסטיל
עקרונות אתיים בשימור

מטרת הקוד האתי המחמיר בעבודת השימור היא להבטיח את שלמותם ואת ערכם ההיסטורי של הפריטים תוך הקפדה על שקיפות והתערבות אחראית. הוא כולל, בין השאר, את העקרונות הבאים:

התערבות מינימלית – המשמרים מבקשים לבצע בפריט רק פעולות הכרחיות לשימורו ולהימנע משינויים שעלולים לפגוע בערכו ההיסטורי והאסתטי.

הפיכוּת – כל טיפול בפריט צריך להיות הפיך, כדי שיהיה ניתן להסיר חומרים שנוספו ולבטל שינויים שנעשו במסגרת השימור מבלי לפגוע ביצירה, ולאפשר בחינה ברורה של הפריט ומקורותיו בדורות הבאים.

תיעוד קפדני – כל שלב בתהליך השימור מתועד בצורה מלאה, כולל בחירת החומרים והשיטות, כדי לשמר את הידע לטיפולים עתידיים ולשקף כל שינוי שנעשה בפריט.

כבוד לפריט – המשמרים מחויבים לפעול בכבוד ובאחריות כלפי כל פריט, מתוך הבנה שהוא מגלם מורשת של תרבויות, של קהילות או של פרטים ויש לשמרו בהתאם לערכיו התרבותיים וההיסטוריים.

שימור מונע ושימור פעיל

נהוג להבחין בין שני סוגי שימור מרכזיים: שימור מונע ושימור פעיל.

שימור מונע

שימור מונע מתמקד ביצירת תנאים מתאימים לסביבה שנמצא בה הפריט כדי למנוע נזק עתידי. הוא כולל פעולות כמו שליטה באקלים (טמפרטורה, לחות וכדו'), התאמת תאורה, קביעת תנאי אחסון והגנה מפני מזהמים או מזיקים. מטרת השימור המונע היא להפחית את ההתבלות מבלי לטפל באופן ישיר בפריט עצמו.

שימור פעיל

שימור פעיל, לעומת זאת, כולל התערבות ישירה במצבו הפיזי של הפריט. המשמר מבצע פעולות שיקום כדי לתקן נזקים קיימים, לייצב את מצב הפריט ולעיתים להחזירו ככל האפשר למצבו המקורי תוך הקפדה על עקרונות השימור האתיים.