הארגון הישראלי לשימור נכסי תרבות, ע"ר

2010-06-27

‏15 יוני 2010

התעדה: שאלות ותשובות

ועדת הסמכה, ארגון המשמרים

1. מהי התעדה למשמרים?

התעדה הינה מנגנון הערכה למשמרים המבקשים הכרה מקצועית בכשירותם לעסוק בשימור. הכרה מעין זו חשובה כדי לבסס את מעמדו המקצועי של המשמר וכדי להבטיח את האיכות של עבודתו בהתאם לסטנדרט אחיד, על פי הגישות המקובלות בשימור בעולם.

2. מדוע אני צריך את ההתעדה -  מה יצא לי מכך?

ההתעדה תאפשר הכרה במקצועיות של המשמר המוסמך וזכותו לסמכות. ההכרה מעידה על מחוייבות לעבודה על פי כללים אתיים, והיא תעודד תחרות ותגביר את ההזדמנויות להשתלב בפרויקטים בעלי חשיבות. התהליך מאפשר הערכה עצמית של ההתקדמות המקצועית ויוצר תמריץ להתפתחות. 

היא תקדם את המעמד של המשמר מ'בעל מלאכה' למעמד של מקצוע מוכר ומוערך, הן מצד המעסיקים והן מצד הלקוחות.

ההתעדה תקבע דרישות סף למקצוע, בתוך כך, ניתן לקבוע רמות של בעלי מקצוע (מתחיל – מומחה למשל), על מנת ליצור אופק מקצועי להתפתחות. התעדה שאינה מבוססת רק על תואר אקדמי אלא על גישה הוליסטית ואתית לשימור, ידע  ומיומנות מקצועיות, תאפשר למשמרים בלי תואר אקדמי לקבל הכרה במקצועיותם לצד משמרים עם השכלה פורמאלית

התעדה מאפשרת שפה משותפת ובסיס להכרה ושיתוף פעולה בינ"ל. התעדה, כאמור, היא הכרה ביכולתו של בעל המקצוע וכשירותו לבצע פעולות שימור מוגדרות. הכרה מעין זו חשובה כדי לבסס את מעמדו של המשמר וכדי להבטיח את האיכות של עבודתו בהתאם לסטנדרטים מקובלים בשימור בעולם.

מודל התעדה המבוסס על תעודה הניתנת לזמן קצוב ומותנית בהתקדמות מקצועית תעודד את ההתפתחות האישית של כל משמר.

בהקשר הרחב יותר, התעדה למשמרים תעזור במניעת הנזקים הנגרמים לנכסי תרבות בשל טיפול לא מתאים וכמשמרים, זוהי דאגה המשותפת לכולנו.

3. התעדה קיימת במדינות בהם מצויה קהילת משמרים גדולה ומבוססת אשר לה בתי ספר, חברות  וארגוני שימור מבוססים, כיצד בונים תהליך התעדה בארץ ללא אותן תשתיות תומכות?

גם בחו"ל לא כל תחומי השימור נלמדים כהתמחויות פורמאליות בפני עצמן לדוגמא, שימור של חומרים מודרניים, צילומים, גלובוסים, קלף, פפירוס ואוספים מהחי והצומח והחי. עם זאת אין הדבר מונע התעדה בתחומים האלה.

בארץ חסרות כיום התשתיות הנחוצות כגון הכשרה מבוססת בשימור, וחקיקה שתתן מענה שלם לצרכי השימור. אך המודעות לשימור בעליה, יש ניצנים להכשרה, יש פעילות ענפה בשטח, יש דיונים בנושא של חקיקה וגופי השימור מבססים את מעמדם. המצב אינו אופטימאלי, אך אנו מאמינים שבשלו התנאים להקמה של מערכת התעדה ושזו תהיה אחד הגורמים שייצרו ביקושים להכשרה ויעודדו את הביסוס של הפיקוח על השימור בנהלים וחקיקה. במקרים רבים זו שאלת "הביצה והתרנגולת", מה קודם – הכשרה או התעדה? נראה, כי צריך לקדם את הנושאים במקביל, ושעם התפתחות תהליך ההתעדה, יתפתחו גם התשתיות התומכות בשימור.

4. לרוב מדינות באירופה אין תהליך התעדה, מדוע אנו צריכים תהליך כזה?

במרבית מדינות אירופה קיימות תוכניות אקדמיות לשימור המעניקות תעודות מוכרות לבוגריהן והן מעוגנות במסורת ארוכה של שימור המורשת.. במדינות אלו מעמדו של המשמר מבוסס ויש הסכמה על הסטנדרטים המקצועיים שיש לעמוד בהם.  מעבר לכך, בפרויקטי שימור הנתמכים ע"י הקופה ציבורית, רמת הפיקוח גבוהה מזו הקיימת בישראל.

ההתעדה המקצועית תכיר באחריות ובסמכות של המשמר לתכנן את הפרויקט והתקציב הנדרש ולבצע אותו. התעדה תאפשר שפה משותפת וסטנדרט מקצועי מתאים, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי.

5. כמה תעלה לי ההתעדה?

כרגע לא ידוע מה תהיה העלות של ההתעדה, שכן זה נוגע לתכנית העסקית שתבנה כדי לקיים את מערכת ההתעדה (תשלום לבוחנים, מזכירות וכ"ו). בכל מקרה, הנחת היסוד היא שהתהליך אינו למטרות רווח. העלויות יבחנו במהלך בניית התהליך, מתוך שאיפה כי הן לא יהיו מכשול בפני המועמדים. מניסיון במקומות אחרים ידוע כי העלויות כוללות כיסוי הגשת הבקשה להצטרפות, הערכה ראשונית ואגרה שנתית

6. אין לי כל הכשרה מוכרת בשימור – האם אני עלול לאבד את משרתי? האם התהליך יהיה מספיק הוגן כלפי? האם התהליך הוא פתוח לכל המשמרים מהרקעים השונים, גם למשמרים ללא הכשרה פורמאלית?

הכוונה היא לבנות תהליך הוגן עם קריטריונים שקופים והוא יהיה פתוח למשמרים מכל סוגי הניסיון וההכשרה. שיטת הערכה תבחן את הכישורים של המשמר והרמה המקצועית שאותם רכש במהלך הקריירה שלו. ההנחה היא שהגשת מועמדות תתאפשר למשמרים בעלי ניסיון מקצועי עם השכלה אקדמית או הכשרה במגוון מסלולים שונים.   מדיניות ארגון המשמרים היא לאפשר לכמה שיותר משמרים להצטרף למסלול ההתעדה ולהמשיך את ההתפתחות המקצועית תוך כדי עבודה. זהו אינטרס של הארגון, שכל המשמרים יעמדו בתנאי המועמדות להתעדה, ולשם כך, הארגון יצטרך לחשוב על דרכים לעזור למי שמתקשה לעמוד בתנאים כך שכשמערכת ההתעדה תקום, הכול יוכלו להגיש מועמדות.

כחלק מבניית מערכת ההתעדה יפורסמו מדריכים ועזרים לטובת הגשת המועמדות. 

7. בישראל אין בתי ספר לשימור, איך אוכל לעמוד בדרישות של ההתעדה להכשרה?

אנו מקווים שבניית מערכת ההתעדה תעודד פיתוח של תוכניות הכשרה בשימור ועד שתקום המערכת בעוד כ 5 שנים, כבר יהיו תוכניות הכשרה מוכרות.

חלופה נוספת היא העברת הידע הנצבר כיום, בין חברי הארגון. ניתן לחשוב למשל על אפשרות שבה משמרים ותיקים חונכים משמרים צעירים.

8. מהי התפתחות מקצועית מתמשכת Continuing professional development (CPD), האם זו תהיה תוספת עבודה בשבילי?

התפתחות מקצועית מתמשכת הוא חלק מתנאי התעודה במודלים (כגון ICON) המבוססים על תעודה הניתנת לזמן קצוב ומותנית בהתקדמות מקצועית. משמעותו דרישה מהמשמר המוכר להמשך ההתפתחות המקצועית באמצעות לימוד או תרומה לסוגיות מקצועיות בתחום. על המשמר לערוך דיווח תקופתי על פעילויות שבהן לקח חלק ותוכניות להמשך התפתחות עתידית. היתרון במודל זה, שהוא מעודד את המשמר להמשך ההתפתחות המקצועית. להתאמה של מודל כזה לארץ נדרש להגדיר את הפעילויות המוכרות. בICON הCPD כולל פעילויות הנכללות בעבדותו השוטפת של המשמר כגון לימוד ומחקר. במידה ויבחר מודל כזה יגובשו הכלים ותינתן העזרה הנדרשת לכל משמר. 

9. מה יקרה אם אכשל בבחינה או שלא אעמוד בתנאי התפתחות מקצועית מתמשכת (CPD)?

המטרה היא לתת את מרב התמיכה כדי שכל משמר עם כשירות מתאימה יוכל לעבור את הבחינה. המועמדים בICON  למשל, יכולים לקבל חניכה ממשמר מנוסה המכין אותם ומלווה אותם בכל שלבי הבחינה. כמו כן קיימים מדריכים עם הנחיות ברורות לגבי הדרישות וחומרי עזר לטובת המועמדים.   אם לדעת החונך, המועמד אינו מוכן הוא יבהיר לו את מצבו וינחה את המועמד להשלים את הנדרש, לתקן את הטעון תיקון או אף יציע למועמד לדחות את הגשת המועמדות עד להשגת הניסיון הנדרש. הדבר נכון גם לגבי התפתחות מקצועית מתמשכת (CPD).

בכל מקרה לכל מועמד שנכשל תעמוד הזכות לערער על ההחלטה.

10. האם יש לי את הזכות לערער על החלטת הבוחנים.

כן, תהיה זכות כזו, כחלק ממערכת התעדה הפועלת על פי סטנדרטים מקובלים של הוגנות ושקיפות, נצטרך להקים ועדת ערער בלתי תלויה (שאינה קשורה לבוחנים) שתטפל בתלונות.

11. מה קורה למשמרים שחורגים מהקוד האתי?

התעדה מבוססת על התחייבות לקוד אתי כחלק מהסטנדרט המקצועי של המשמר המוסמך. ההתעדה מגדירה את הסטנדרטים ואת הסייגים, המותר והאסור, כלומר את הגבולות של המקצוע. המשמעות של חריגה מהקוד האתי הוא חריגה מתנאי תעודת ההסמכה. כחלק מבניית ההתעדה יש לקבוע מה דינם של משמרים שיחרגו מהקוד האתי. בעמותה לבדיקות לא הורסות (NDT) למשל, מי שחורג מהקוד האתי, נלקחת ממנו תעודת ההסמכה, הוא מוצא מהארגון ושמו נימחק מרשימת אנשי המקצוע המוכרים.

12. בישראל אין מישהו הכשיר לבחון אותי, מעטים בלבד עוסקים בתחום ההתמחות שלי, 'כולם מכירים את כולם', איך נוכל לבחון את עמיתנו באופן הוגן?

שאלת הבחירה של הבוחנים וההכרה בכשירות שלהם בשלב הראשון של הרצת מערכת ההתעדה היא מורכבת בכל תחום של התעדה ויש גישות שונות כגון: התעדה של הבוחנים בחו"ל או בחירת משמרים ברי סמכה, שהם אותוריטות מקובלות בארץ, שישמשו כמחזור הראשון של הבוחנים. בשלב השני, מרגע שהמערכת כבר פועלת, יבחרו בוחנים שכבר עברו את ההתעדה בארץ.

במקרים בהם יש מעט משמרים באותה התמחות קיימת שאלה של עלות כי הכשרת בוחנים עבור שני משמרים, לדוגמא, לא תהיה אפשרית מבחינה כלכלית. אפשרות אחת היא לחכות עד שתהיה כמות מספקת של משמרים מאותו תחום. אנו מעריכים כי בעוד עשר שנים מפת ההתמחויות של משמרים בארץ תגדל ותשתנה. אפשרות אחרת היא לשלוח את המשמרים הבודדים להתעדה בחו"ל. חלופה נוספת היא לשקול אפשרות להערכה על ידי בוחנים מתחום התמחות קרוב, או בניה של מסלול מיוחד (מקוצר) כדי שמשמרים אלו יהפכו בעתיד לבוחנים בתחומם. כרגע קשה לנו להעריך כיצד יראה ויתפקד כל מערך הבחינות ואילו פתרונות ימצאו שכן אנו רק בתחילתו של התהליך.

בכל מקרה, הבוחנים ידרשו לעבור הכשרה מתאימה כדי לבסס קריטריונים אחידים בין כל הבוחנים וכדי לוודא, כי הבחינות נערכות באופן מקצועי והוגן.

13. מה ההבדל בין תעודה אקדמית לתעודה מקצועית?

ההבדל נעוץ בתפיסה הבסיסית של התעודה. בתעודה אקדמית, הקריטריונים מתאימים לעולם האקדמי, בעוד שבתעודה מקצועית הקריטריונים מבוססים על צרכי המקצוע. בתעודה אקדמית הדגש הוא על הקורסים שנלקחו, כלומר 'מה שנכנס' (input), בתעודה המבוססת על כשירות מקצועית הדגש הוא על 'הביצוע' כלומר על 'מה שיוצא' (output).

תעודה מקצועית אינה עומדת בסתירה לתעודה אקדמית, להפך, בתחומים רבים תעודה אקדמית היא תנאי להגשת מועמדות לתעודה מקצועית (הדבר נכון במתן רשיונות ברפואה, עריכת דין ועוד).

מתפיסה זו נובע הבדל נוסף, התעדה שונה מהכשרה אקדמית בכך שתואר למשל, ניתן  לכל החיים, בעוד שהתעדה ניתן להגביל לזמן קצוב ולהתנות אותה בהתקדמות מקצועית. באופן זה נשמרת ההכרה במעמד המשמר ומתאפשרת העלאת רמת המקצוע בכלל. 

14. מה ההבדלים בין הועדה להתעדה לבין ועדת ההיגוי להתעדה? מדוע יש שתי ועדות?

ועדת הסמכה היא ועדה של ארגון המשמרים ומשימתה ללמוד את נושא ההתעדה על כל היבטיו, להעריך ולבחון אפשרויות להקמת מערכת התעדה שתתאים לקהילת השימור בארץ.

ועדת היגוי לפרויקט התעדה ארצי עדיין לא קמה, אך הכוונה היא שבפרויקט ההתעדה ייקחו חלק שותפים רבים כגון ארגוני משמרים, רשויות ומוסדות העוסקים בשימור נכסי תרבות, אקדמיה ועוד, שהם חשובים ביותר לטובת התמיכה בבניית מערכת ההתעדה וההכרה בה. לצורך כך יש להקים ועדת היגוי שתרכז את הארגון והניהול של התהליך ותיתן את הגיבוי הנחוץ לארגון המשמרים.

לצורך הכנת הכינוס והסדנה באוגוסט, הוקמה ועדת היגוי "אד הוק" הפועלת לתיאום, ארגון, וגיוס תמיכה לכינוס. אנו מצפים כי אחד מתוצרי הכינוס והסדנה יהיה הקמה של ועדת ההיגוי לפרויקט ההתעדה הארצי.

15. כינוס ההתעדה – מדוע עכשיו? האם צריך להחליט מיד?

לאחר שנתיים בהם למדה ועדת ההסמכה את נושא ההתעדה, הגיע העת לפתוח את הדיון לכלל חברי הארגון. לשם כך יזמנו כינוס, ובעזרת תרומות מאונסק"ו וגופים נוספים בשלו התנאים לקיימו. מטרת הכינוס היא לעורר מודעות והסכמה רחבה על הצורך בהתעדה ולהכיר את העקרונות של מודלים להתעדה מהארץ ומהעולם (לימוד הדוגמא מאנגליה לצורך העניין).

בשלב זה לא יתקבלו החלטות על אופן ההתעדה. זו רק התחלה של מסע ארוך (מניסיונם של גופים אחרים, הקמת מערכת התעדה אורכת לא פחות מ5 שנים), שבו נבחן ונבנה בצורה מדורגת את ההתעדה בארץ ושבמהלכו החלטות עקרוניות על אופן ההתעדה יובאו לאישור חברי ארגון המשמרים.

16. מי יוזמן להשתתף בסדנה שתתקיים ביומיים הבאים אחרי הכינוס?

מטרות הסדנה הן להתניע את תהליך הקמת מערכת התעדה על ידי גיבוש הסכמות ראשוניות להגדרה של התעדה ותיאום ציפיות של הגופים ובעלי העניין מתהליך ההתעדה, וכן גיבוש הסכמות על תוכנית פעולה לקידום פרויקט ההתעדה. המוזמנים לכן, הם מומחים בשימור ומקבלי החלטות בגופים המשמעותיים העוסקים ומשפיעים על השימור בארץ שירתמו לקידום התהליך וגיוס המשאבים והתמיכה הנחוצה להצלחתו.

על מנת שהסדנה תהיה אפקטיבית היא מוגבלת במספר המשתתפים. הזמנת הנציגים של הגופים העוסקים בשימור בארץ תוסכם על ועדת ההיגוי של הכינוס והסדנה. מבין ארגון המשמרים ועדת ההסמכה תגיש הצעה לנציגי המשמרים לסדנה לועד המנהל אשר יקבל את ההחלטה בעניין. ההחלטות העקרוניות שיגבשו בסדנה יועברו לאישור חברי ארגון המשמרים.

17. מודל התעדה בחו"ל אינו מתאים למצב הקיים בארץ- מדוע לאמץ אותו?

אמת, לא ניתן לכפות בארץ את המודל של ICON או AIC למשל, כי לכל מקום יש את התנאים הייחודיים לו. עם זאת, לבניית מנגנון התעדה קיימים תהליכים בינ"ל מוסכמים החוזרים על עצמם בכל מערכת התעדה (אלו מרוכזים בסטנדרט של ISO להתעדה). נושאים אלה ניתן ואף רצוי ללמוד מניסיונם של אחרים. בבניית תהליך ההתעדה בNDT שאותו הוביל פרופ' נוטע למשל, נתקלו בשאלות ובקשיים דומים מאוד לאלו שלנו (למשל ריבוי סוגי התמחויות), ונוכל להיעזר בניסיונם בגיבוש תהליך התעדת המשמרים. גם הם נעזרו בתחילת הדרך במומחים מאנגליה בשל ניסיונם, הפתיחות במסירת הידע ושיקולי שפה. אנשיICON  בנדיבותם הסכימו לבוא לארץ (הם לא מקבלים תשלום על עבודתם) לכינוס ולסדנא ולשתף אותנו בידע ובניסיון שלהם בבניה והרצה של מערכת התעדה למשמרים. בעתיד נרצה ללמוד גם מהניסיון בארצות אחרות.

18. מדוע שלא ננצל את כספי הארגון להשתלמויות?

כל המימון של הכינוס גוייס מתורמים למטרה זו בלבד. מימון הכינוס אינו פוגע, בארגון השתלמויות או אירועים נוספים. יש להדגיש בנקודה זו, כי קידום ההתעדה הוא מהמשימות המרכזיות שהארגון לקח על עצמו. מעבר לכך, קידום ההתעדה יבסס את מעמדו של הארגון כגוף משמעותי בקרב הגופים העוסקים בשימור בארץ ולכן יש להקדיש לו את המאמצים והמשאבים הנדרשים.

19. הארגון שלנו יחסית צעיר בהשוואה לארגונים אחרים בעולם, בחו"ל לקח שנים להקים מערכת  התעדה, האם אנו לא רצים קדימה מהר מדי?

יש באפשרותנו כיום, ללמוד מניסיונם של גופים אחרים, המוכנים ליעץ לנו. מעבר לזאת נוצר חלון הזדמנויות שבו מספר גופים מעוניינים לקדם את התהליך יחד איתנו.

אנו מעריכים שידרשו כ5-7  שנים לביסוס תהליך המותאם לארגוננו.כמו כן תצטרך להיות זיקה ותמיכה של הארגון בתוכניות הכשרה מגוונות, השתלמויות נהלים ותקנים.

בניית התהליך תעודד ותמריץ את קהילת השימור לדיונים, סדנאות ושיתוף רעיוני. מכאן שתהליך ההתעדה יהיה אחד מהמיזמים המרכזיים של הארגון ולמען החברים בו.

20. מה בין הסמכה להתעדה?

על פי הגדרות ISO, הסמכה היא מתן אישור לגופים המבצעים התעדה לאנשים. לכן לעניינו המונח המתאים הוא התעדה. המועצה להשכלה גבוהה למשל, היא גוף שנותן הסמכה לאונברסיטאות (לגופים) לתת תארים/תעודות לבוגריהן (לאנשים). המל"ג אם כן הוא גוף מסמיך, והאונברסיטאות לצורך העניין הן גוף מתעיד. יש לציין כי במקומות רבים משתמשים בשני המונחים ללא הבחנה, בכל מקרה אין לזה משמעות גדולה כל זמן שאנו מסכימים שאנו מדברים על הקמת מערכת התעדה למשמרים. 

לשם הבהרה מצורפות ההגדרות של הסטנדרט של ISO כלשונן למונחים שגורים בתחום:

Accreditation (הסמכה)

third-party attestation related to a conformity assessment body conveying formal demonstration of its competence to carry out specific conformity assessment tasks

(ISO/17011 Conformity assessment — General requirements for accreditation bodies accrediting conformity assessment bodies)

ISO/IEC 17024 Conformity assessment — General requirements for bodies operating certification of persons:

certification process (תהליך התעדה)

all activities by which a certification body establishes that a person fulfils specified competence requirements, including application, evaluation, decision on certification, surveillance and recertification, use of certificates and logos/marks

certification scheme (מערכת התעדה)

specific certification requirements related to specified categories of persons to which the same particular standards and rules, and the same procedures apply certification system set of procedures and resources for carrying out the certification process as per a certification scheme, leading to the issue of a certificate of competence including maintenance

competence (כשירות)

demonstrated ability to apply knowledge and/or skills and, where relevant, demonstrated personal attributes, as defined in the certification scheme

evaluation (הערכה)

process that assesses a person’s fulfillment of the requirements of the scheme, leading to a decision on certification

examination (בחינה)

mechanism that is part of the evaluation, which measures a candidate's competence by one or more means such as written, oral, practical and observational