התעדת משמרים בישראל
התעדת משמרים בישראל – כנס התנעה וסדנה עיקרי הדברים מפגישת ועדת היגוי מתאריך 13.5.2010
2010-05-24
משתתפים:
עמוס נוטע מהטכניון, שלומית נמליך מאגף המוזיאונים, דני בר אלי אונסקו,דורית ווליניץ ועליזה פולגר- גלילי מאיקום, רוני דיסנצ'יק מנהל מוזיאון גוטמן,חסיה רימון, יעל אלף מרע"ת חומי נובנשטיין מהמועצה לשימור אתרים, מעיינה פליס, סיגל בנצור
עמוס נוטע:
העשייה סביב הליך ההתעדה היא לקידום מקצוע השימור ללא קשר לגופים עצמם השותפים בתהליך.
ההתעדה CERTIFICATION נועדה ל:
1. הגדרת המקצוע וקביעת סף כניסה.
2. הגדרות רמות מקצועיות (הגדרה פנימית)
1. מעמד בעל המקצוע וידיעה לאן עוד ניתן לטפס.
2. הכרה במקצועיות
3. זכות לסמכות ואחריות
4. בסיס להכרה בינלאומית
5. שפה משותפת ובסיס לשיתוף פעולה עם חו"ל
3. גוף המעביר התעדה שונה מגוף מלמד/ מחנך
התעדה ולימודים אקדמיים שונים במהותם:
לימודים אקדמיים מעניקים לבעליהם תואר.
ההתעדה מעניקה תעודה מקצועית לזמן קצוב, ומחייבת הוכחה על התעדכנות והתקדמות מקצועית מתמשכת.
ההתעדה מבוטלת אם לא עובדים במקצוע.
שיתוף הפעולה עם האנגלים:
האנגלים מוכנים לשתף פעולה ויש להם את גוף הידע הנדרש לתהליך ההתעדה.
חוקי הארץ הם על בסיס אנגלי ויש לכך יתרון מבחינת חוקיות.
בארץ קיים גוף התעדה הנקרא ISRAEL CERTIFICATION אשר נותן שירותים לעמותת NDT והם מוכנים להרחיב את סמכויותיהם, לפתוח תת קבוצה ולתמוך מקצועית בעניין.
העמותה המקצועית תספק את הידע המקצועי הנדרש לתהליך ההתעדה (תבנה אותו או תקנה אותו).
בחינות:
בחינה נערכת יום שלם, והיא כוללת בחינה מעשית ושאלון (3 שעות)
השאלון נלקח ממאגר שאלות קיים, ובדיקה מתבצעת לוודא שהשאלון הישראלי לא יותר קשה/קל מהשאלון האירופאי.
הארגון הישראלי לשימור נכסי תרבות יהיה אחראי מקצועית על הבוחנים, על הכנת מאגר השאלות או השגת מאגר שאלות מוכן.
הבחינות יערכו לאנשים המעוניינים בהתעדה.
יהיה צורך לוודא שהבחינה יוצאת זולה מספיק. אם לא זה לא כדאי במבנה הזה. במקרים בהם יש משמרים בודדים בקטגוריה, הם יצטרכו לנסוע לחו"ל בכדי לקבל התעדה.
יעל אלף: יכול להיות שתחילת התהליך תהיה בתחומים בהם יש הרבה משמרים.
אפשרות נוספת היא
"GRANDFATHRING"
העמותה (ברמת ועד או חברים) מסכימה שיש מומחים שהם מהווים את הרמה המקצועית הכי גבוהה, והכרה מוענקת לאותם משמרים ללא בחינה. הם הופכים לבוחנים הראשונים, המתעדים של המקצוע.
קוד אתי וגבולות מקצועיים
אופי האדם והיושרה המקצועית מכתיבים את הצורך ב"גדרות" בכדי גם להגיד מי עבר את הגדר.
הקוד האתי מחויב על ידי התקן. צריך לכתוב בתקנון העמותה מה קורה כשאנשים לא עומדים בקוד האתי, ואיך אנחנו כעמותה מגיבים לכך.
תהליך ההתעדה מסתמך על הקוד האתי.
בארגון NDT מוציאים מהארגון את העובר על הקוד האתי, לוקחים ממנו את ההתעדה ומפרסמים את שמו ואת העובדה שאינו עובד לא במקצועיות.
יעל אלף:
מטרת הכנס והסדנה
לא מדובר בשלב זה על גיבוש סטנדרטים או גוף ידע, אלא על גיבוש מתווה כללי לתהליך.
עלות ההשתתפות בכנס 50 ₪ (הוסכם על דעת כולם).
כנס – (יום אחד)
פתוח לכל מי שמקצועו תחום התעניינותו נוגע בשימור. מטרתו יחסי ציבור, הגברת מודעות והסכמה רחבה לצורך בהתעדה וחיבור האנשים לנושא. נותן אפשרות להבין את הנושאים מעבר לשיקולי מוסד או ארגון. יכללו בו הרצאות הכרות עם המודל להתעדה ( המודל האנגלי לצורך העניין)
סדנה – (יומיים)
עבודה ממש של המשתתפים בכדי להגיע להסכמות. גיבוש של גרעין אשר יוביל את התהליך:
התהליך אפקטיבי כשמשתתפים בו בשלב הזה 12-20 איש.
קהל היעד הוא:
בעלי השפעה בארגונם, בעלי יכולת החלטה, יכולים לגייס כספים ומשאבים אחרים.
רוני דיסנצ'יק
השעה היא שעת חסד, לאור הקצאת תקציב לשימור נכסי תרבות ממשרד ראש הממשלה. צביקה האוזר הוא מזכיר משרד רה"מ ואספן בעצמו ומקורב לנושא.
יש צורך מיידי להגיש מסמך לצביקה האוזר המסביר את הליך ההתעדה, חשיבותו, ועלותו לשנים הקרובות. מסמך זה יהיה מגובה במכתבים תומכים מכל הגופים המשתתפים: משרד החינוך, אונסקו, משרד התרבות ומחלקת המוזיאונים,איקום רשות העתיקות ועוד.
יש צורך באדם במשרה שינהל את כל המהלך, אחרת רק בכוחות התנדבותיים זה לא יתרומם.
דני בר אלי
אונסקו מחויבים תומכים ויסייעו לתהליך מפני שהוא חשוב ומתוכנן ברמה גבוהה.
אונסקו יעבירו עוד 12500$ לטובת הכנס לארגון לשימור, וכן יתנו סטודנטית בהיקף של 5 שעות שבועיות לטובת ארגון הכנס.
מבקש לצאת מיידית בקול קורא לכנס, ובגיוס המשאבים החסרים לארגונו.
הוא יבדוק את הבטחת הסיוע ממשרד החוץ .
עליזה פולגר גלילי
הציעה עזרה בארגון הלוגיסטי של הכנס.
כל אחד מהגופים יפיץ את המידע על הכנס בארגונו וברשימת התפוצה שלו.
כל אחד מהגופים ירתום את שרי המשרדים הממשלתיים הרלבנטיים לתמוך בתהליך.
כותבת הסיכום: סיגל